Yaron Benyamini

גרנד מאסטר ירון בנימיני

קונג פו   טאי צ'י   צ'י קונג

העצמה אישית והתפתחות רוחנית באמצעות אומנויות לחימה

  לפרטים חייגו עכשיו: 050-7626-419   סדנאות\קורסים: 054-719-8552
Logo

כיצד לרכוש יתרון?

 

כיצד לרכוש יתרון?




לכל לוחם עוברת בראש לפחות פעם אחת השאלה - כיצד לצאת מנצח מהתמודדות קרובה. גם לאדם ממוצע, החי את חייו בשלווה, קיימת משאלת לב של הגשמת מאוויו, הטומנת בחובה את הרצון לרכוש יתרון כלשהו בהתמודדות, על מנת לממש את מבוקשו. יתכן וזו התמודדות על משרה מבוקשת, התמודדות משפטית או התמודדות על לב של אהוב או אהובה. תהיה מהות ההתמודדות אשר תהיה, בסיס ההתייחסות אליה בכדי להשיג יתרון - זהה.
ראשית חשוב להבין כי הגישה הטאואיסטית למאבקים מכל סוג שהוא הינה קיום אסטרטגיה באמצעותה ניתן לנצח מבלי להלחם. מנצחים על ידי הגשמת המטרה תוך עשייה מזערית, המשלבת ידע, התייחסות המביאה להרמוניה ושינוי מהותי בדרך החשיבה ורגשות המתמודד והנמצא מולו. אי לכך, ראוי לאדם הנמצא בפני מאבק צפוי, או התמודדות כלשהי, לשאול את עצמו על כדאיות העניין מבחינת המשאבים הנפשיים והחומריים העומדים לרשותו. האדם ייטיב לעשות אם יקפיד לברר עבור עצמו האם הוא מסכן את ליבו וגופו למען דבר מה ראוי.
על כך כותב הסופר פאולו קואלו, מחבר רב המכר 'האלכימאי', בסיפרו 'המדריך ללוחם האור': "לא תמיד יכול לוחם האור לבחור את שדה הקרב שלו. לפעמים מפתיעים אותו בקרבות שלא רצה בהם, אבל הבריחה לא תעזור לו, כי קרבות אלו ירדפו אחריו. אז, ברגע שהסכסוך הוא כמעט בלתי נמנע, משוחח הלוחם עם יריבו. מבלי לגלות פחד, הוא משתדל להבין מדוע מעוניין השני במאבק ומה גרם לו לצאת ולחפש אחריו כדי לנהל עמו דו-קרב. מבלי לשלוף את החרב, משכנע אותו הלוחם שהקרב הזה איננו הקרב שלו. לוחם האור מקשיב למה שיש ליריבו לומר. הוא נאבק רק עם הדבר הנחוץ." 
לפי הגישה הסינית, המוצגת למשל בספר התמורות, בנושא הק'אן או - התהום, הרי שהסכנה הנצבת לפתחו של האדם מאפשרת לו להכיר ולפתח גישה לחיים, הגורסת כי למרות אפשרויות הפגיעה בו, הרי שהסתגלות למשבר זה והסכנות הכרוכות בו מאפשרות לו להבין את המשמעות לכך בחייו העתידיים. כך למעשה, הסכנה שבהתמודדות הקרבה יכולה גם להיות התקדמות והתפתחות פנימית, באם אותו האדם יפעל כשורה. על כך נאמר בתורת הזן:
"מאור העיניים כשביט 
ומעשה זן כברק. 
החרב הורגת האדם 
היא החרב מושיעת האדם."
מכל מקום, בהיכנסך להתמודדות, אם מתוך בחירה ואם לאו, רצוי לבצע הערכה אסטרטגית. הספר 'אמנות המלחמה' מאת סון-דזה (נצחון ללא לחימה) מתואר המאבק כמלחמה, וזו נתפסת כבסיס לחיים ומוות וכדרך להישרדות והרס. לפיכך הוא ממליץ לבחון כל דבר בחמש צורות. על פי הכתוב, הכרחי לבדוק את המצב כראוי, תוך הערכת מצב דקדקנית ושימוש בהערכות אסטרטגיות בכדי להגיע ליתרון. יתרון אמיתי נתפס ככזה המצליח לממש את רצון שני הצדדים במהלך קצר והחלטי אך גם רגיש וחסכני.
חמש הצורות הן:

1. הדרך - משמעות "הדרך" הינה אנושיות וצדק. לפי החשיבה הסינית, בכדי ליצור קשרים יציבים בדרך, יש צורך בהתנהגות חברתית, בה כל שותף לדרך המתמודד עם השני, משעבד את צרכיו לאלו של האחר. כך הכוח השקט מסוגל להמריץ את הצד החלש וזה מצידו יגיב בחזרה בעליזות. דרך רגישות וחיבה לאחרים נוכל ליצור חיבור של אנושיות ו"צדק חכם", המשרת את שני המתמודדים, או כפי שמוגדר - את שני השותפים לדרך.

2. מזג האוויר - "מזג האוויר משמעותו שינוי ואופי". כלומר, באמצעות התמדה ותכנון מדויק, יהיה לך סיכוי להתקדם כרצונך. אולם ממש כשם שפורשים מחצלות מתחת לסירים שבירים, רצוי, וחשוב, כי תהיה זהיר במיוחד בכל ענייניך. חשוב גם ללמוד לפתח רגישות באופייך, בצד כנות ביחסך לאחר. אלו יביאו הצלחה והרמוניה, עפ"י התפיסה הסינית, ברוח האדם. מכאן תנבע הצלחה במעשינו. כשם שמים זורמים קדימה כאשר ניתן, מאפשרת לנו הכנות להבין את החלק העמוק ביותר של המצב ולנקוט בפעולה יעילה. הסכנה (עליה דיברנו עוד קודם) מחשלת את רוח האדם ואופיו, ומחזקת את מודעותו לכך ששלווה פנימית היא המרכיב החשוב ביותר של ההצלחה. בעזרת רוגע פנימי אפשר לנוע במהירות קדימה מחד, ולהתחמק מאסון מאידך. 

3. פני הקרקע - "את פני הקרקע יש להעריך במונחים של מרחק." אין הכוונה למרחק ממשי דווקא, אלא למרחק אסטרטגי. פירוש הדבר הוא שיש לשמור את המתמודד מולך במרחב המספיק לך להסתיר את כוונתך, וגם את פעולותייך ההתחלתיות, בעת הכניסה להתמודדות. "אין לגלות את אופן הפעולה ומהלכיה טרם ביצועה." מעבר לכך חשוב לאפשר לעצמך לא להזדהות עם המתרחש באותה העת, ולשמור על מרחק של אובייקטיביות "קרה". זו תאפשר לך לראות נכוחה וכן להישאר יציב רגשית, בכדי לבצע את הפעולות הנדרשות ללא היסוס. לבסוף, בכדי לעמוד על קרקע בטוחה ויציבה, המאפשרת לך בסיס ותמיכה להתמודדות מוצלחת, חשוב לתפוס את מהלכי המאבק הקרבים במרחק של זמן-קודם צאתך לקרב/למאבק. "לפיכך נאמר כי מצביאים דגולים מנצחים קודם צאתם לקרב, ורק אחר כך יוצאים להלחם, בעוד שאלה אשר מובסים יוצאים קודם לשדה הקרב ורק אחר כך מחפשים את הנצחון." ("חכמת המלחמה" מאת סון-דזה)

4. מנהיגות - מנהיגות היא קודם כל עניין של אינטליגנציה, אנושיות, אומץ למרות קושי והתמדה, תוך שמירה על בטיחות. בספר התמורות (אי צ'ינג) האגם העולה מעל העצים מסמל גדולה מופרזת, ולכן עומד האדם הנעלה לבדו, ולמרות דאגתו אין בו חרטה. מתוארת כאן הגישה בה נוקט האדם החכם. למרות דאגתו ולמרות בדידותו, חייב האדם להיות יציב כמו עץ, מבלי לאבד את גישתו הפתוחה והעליזה לחיים. אדם חייב "להפגין מנהיגות", ודווקא כשיש צרות, להראות אומץ והחלטיות במהלכיו. "מי השטפון חייבים לבסוף להתנקז והצרות תהיינה זמניות" גורס הספר. הקווים החזקים של סימן הטא-קואו, המצויים במרכז, מראים על יכולתו של האדם לעמוד בפני קשיים עתידיים. יציבותה של השישייה הנ"ל טוענת בתוקף כי הדרך לפתור את ההתמודדות והבעיות הנוצרות ממנה מתמקדת בשימוש מעודן של הבנה. לבסוף, באמצעות התמדה נוצרת אפשרות להתקדם ולהשיג יתרון. ענפים חדשים צומחים מהערבה הקמלה ונוצר שיפור בכל דרך. אולם עלינו גם לזכור כי הדימוי של העץ המלבלב מחדש, והגדל קרוב למים, מצביע על אדם הנתקל במקור תזונה (חומרי או אחר). לפיכך חשוב שנזכור גם את הגורם החמישי והאחרון שהוא:

5. משמעת - פירושה ארגון המשאבים בפרט, וארגון בכלל, כולל ארגון המחשבה/סדר המחשבה וביישום. בכל יציאה אפשרית להתמודדות או מאבק, ראוי שאדם יארגן רגשית את עתודות הכוח והמשאבים העומדים לרשותו. אולם מהי משמעות הכח או העוצמה העומדים לרשותנו ? לפי סון-דזה משמעות הכוח הינה מעבר של אנרגיה מצטברת, או קיום של תנופה. כלומר ניתן להשיג יתרון רב, באם נשכיל להפעיל את מומנט התנועה הבלתי פוסקת. ליצור פעילות זורמת והחלטית. "עצמה של כוח דומה לאבנים הנזרקות על ביצה וזהו עניין של ריקנות ומלאות - יין ויאנג." עלינו אם כך להיות נובעים ושופעים כמו הנהרות הגדולים ורעיונותינו, כאשר הם מגיעים לסוף, הם מתחילים שוב מההתחלה.
בכדי להשיג יכולת זו של עוצמה ומשאבים חשיבתיים עלינו להבין את חשיבות "התצורה" כלומר להכיר צורות של התייחסות לסוגי התמודדות ואפשרויות להשגת יתרון. אין צורך לתת לבעיה ללבוש צורה ואז להתמודד מולה. עדיף לזהות מהו מקור הבעיה לפני היווצרות תצורת הבעיה (כלומר התממשותה) ולפתרה בעודה באיבה. כך ניתן לנצח בצורה יעילה וחסכנית, עוד טרם גדלה הבעיה למימדים של מאבק ממשי. ואולם, במידה ומתרחש עימות, מוזכר בפרק התצורה בספר 'חכמת המלחמה' כי בכדי להיות בלתי מנוצח על האדם להכיר את עצמו. לחכות למצב בו היריב פגיע, משמעותו להכיר את האחר. צד אחד הוא בלתי מנוצח ואילו היריב הוא פגיע.

מומלץ כי בהכירך את עצמך, תתארגן בצורה בה תוכל להשתנות תדיר וכפי שכתוב: "הגנה היא לעתות של חוסר, התקפה היא לעיתות של שפע." בהיותך זורם ומשתנה, תוכל למנוע מיריבך למצוא נקודת תוקפה במצבך מחד. מאידך תאפשר לעצמך לנוע להתקפה מהירה, בפעולות יזומות ומסודרות, בכדי ליישם את מטרותייך וליצור יתרון במאבקך. כל עוד לא ניתן לזהות תצורה שהיא נקודת תורפה אצל היריב, על הלוחם להסתיר את צורת ההיערכות שלו, ואז כמובן ליצור פעולות או תמרונים יזומים והתקפיים ללא הפסקה, כפי שנאמר בתחילת סעיף זה. אולם חשוב להיזהר שלא לכפות את הניצחון, או להתהדר ביתרון שהשגנו. ניצחון בכוח על האחר בשדה הקרב לא נחשב לדבר טוב. בימי קדם, אלו אשר היו ידועים כלוחמים טובים הכריעו את המערכה רק כאשר המאבק היה קל. ואם במשמעת היננו עוסקים, הרי יכולתנו לרסן את עצמנו, בכדי להשיג את האיזון הנדרש, היא זו שתביא להשגת היתרון הקל שיסייע למטרותינו להתממש.
כפי שכתוב ב'לוחם האור', באם הקרב אינו מתקדם ונותר ללא הכרעות, הלוחם אינו ממשיך במאבקו כי אם מבין שנחוץ לדון עם יריבו על הפוגה. שני הלוחמים כבר הפגינו את אמנות החרב ועתה עליהם להגיע לכלל הבנה. זוהי מחוות כבוד, לא מחווה של פחדנות. זהו איזון של כוחות ושינוי אסטרטגי. לאחר שסוכמו תכניות השלום, שבים הלוחמים לבתיהם. לא נחוץ להם להוכיח דבר. הם לחמו את הקרב בצורה הטובה ביותר שיכלו, ושמרו על אמונתם. כל אחד ויתר קצת ולמד על ידי כך את אמנות המשא ומתן. הניצחון האמיתי קורה ללא מנוצחים.

 

ירון בנימיני
כל הזכויות שמורות © 2017 מכללת ילון.