אבני דרך בהכוונת אנרגיה
כתלמידי הדרך אנו מנסים ללמוד כיצד לכוון אנרגיה בגופנו באופן יעיל ורהוט. במאמר זה אנסה להגדיר ולהעניק מספר אבני דרך ודגשים שילוו אותך בתהליך הלמידה. מן ההגינות לציין כי אבני הדרך בהכוונת האנרגיה אינן קלות להשגה ואף קשות לתפיסה לאלו המתאמנים פחות. לפיכך, אני מציע להתאזר בסבלנות ולהמתין לתוצאות המיוחלות אשר יגיעו לאחר עיבוד סבלני של העובדות והדרך המודעת. אני משוכנע שעם הזמן והאימון, המודעות והיכולת שלך תגבר והאיכות תשתפר. זהו הרי, בסופו של דבר, פירוש המונח קונג פו: השקעת זמן ואנרגיה באימונים ממושכים על מנת להגיע לאיכות גבוהה.
היות וכל דבר מתחיל ממחשבה, נתחיל גם אנחנו איתה ואבן הדרך הראשונה היא תיאום המוח הרגשי והמוח החשיבתי לתודעה מאוחדת אחת. ידוע לנו כי עקרון מרכזי בפילוסופיה הטאואיסטית הוא ה"וו-ווי" (אי העשייה) והטאו גורס כי כשאתה חושב על הדרך, עליך ראשית להפסיק לחשוב, כפי שכתוב בספר הטאו: "לעשות ללא עשייה. לעבוד ללא כפייה". כשאנו מנסים להבין זאת, עלינו לזכור שבתירגול צ'י קונג, טאי צ'י או מדיטציה מסוג כלשהו, אנו בדרך כלל מתקשים במיוחד לשלוט ברגשות ובמחשבות הרצות בראשינו, ומתקשים עוד יותר להפסיק לחשוב לחלוטין. המטרה הסופית בתרגולים אלה, המכוונים אנרגיה, היא "החשיבה שללא מחשבה". לא לחשוב על ארועי העבר, ההווה או העתיד. על המוח להיות רגוע ויציב בכדי להשיג שלווה ולנקות את "רעשי הרקע".
בכדי לבצע זאת ביעילות עלינו ללמוד להפעיל בבהירות את התודעה או המוח הרגשי הנקרא בסינית HSIN. בנוסף, עלינו לשלב את ה HSIN בתודעת המוח החושב האחראי על חכמה, הגיון ושיפוט נכון בפעולותינו. תודעה זו נקראת YI - הקשב הפנימי הממוקד, או, הכוונה הממוקדת. זו מגיעה מחשיבה בהירה, רגיעה ושקט המאפשרים את פעולתה. לעומתה, הHSIN יכול לעיתים להיות מאד פעיל רגשי, אפילו מבולבל מתוך תנועה אנרגטית ונפשית חזקה ופעילה. כשה YI וה HSIN פועלים ביחד בהרמוניה, האישיות הפנימית והאנושיות יודגשו בצורה מאוזנת וחיובית. ה YI נחשב אצל הסינים כ"מוח של המים" ולפיכך ניזון מאנרגיית המים ומופעל מתוך היואן גינג (האנרגיה הראשונית). לעומתו ה HSIN נחשב כ"מוח של האש" והוא ניזון מאנרגיית האש אשר מומרת מהמזון שאנו אוכלים ומהאויר שאנו נושמים. לפיכך ניתן להבין שכפי שהמים שולטים על האש, כך נשאף לאחד את תודעתנו בתאום מאוזן ע"י שליטת ה YI על ה HSIN. לאחר שהמוח הקוגניטיבי שולט על המערכת הרגשית נוכל להגיע לשלב של "חשיבה שקטה" או "חשיבה צלולה" המאפשרת להגיע ל"חשיבה ללא מחשבה" המאפשר הכוונת אנרגיה רהוטה. כשנדע כיצד לדמיין את כוונתנו בתנועת הגוף והתרגיל המתבצע, ולהמחיש לעצמנו תמונה ברורה וצלולה של מסלול התרגיל וכיוון הארנגיה הנשלחת, לאיזה עומק ובאיזה מישור היא נעה, אז נוכל למקד את מוחנו ולשלוט טוב יותר על זרימת האנרגיה וכוחנו הפנימי - ה QI.
במקביל, בכדי לשלוט על ה HSIN ועל ההפרעות הרגשיות האפשריות, עלינו להכיר ב"שלושת סוגי המבט":
1. המבט הריק KONG GUAN
2. המבט הדמיוני SEA GUAN
3. המבט המיוצב או היציב JONG GUAN
המבט הריק הינו הראיה החוקרת, ראייה של סיבה ותוצאה. במצב זה ננסה לחקור ולהבין מה הביא לתופעה המתרחשת, כיצד היא התפתחה ולבסוף לגלות כיצד היא הסתיימה. הבנת הסיבתיות והאפקט שנגרם מהתרחשות גורמת לנו להפסיק לחשוב ולתהות על ההתרחשות הנדונה.
המבט הדמיוני הינה שיטה בה אנו מדמיינים את מה שעשוי היה להתרחש בעבר אך לא התרחש עדיין וכן את העתיד להתרחש על פי המסלולים הדימיוניים השונים. מסלולים אלו הם בגדר אפשרויות בלבד, שעוד לא התממשו. בשיטה זו הינך מביט, למעשה, על "שקר" (התרחשות שקרית) ומשתמש בכך לעזור לעצמך לעזוב רגשות מציקים ומטרידים ולשלוט ב HSIN שלך.
במבט היציב נשתמש לאחר שימוש בשני הקודמים שאיפשרו לנו להבין את טבעם של ההפרעות הרגשיות. אז נוכל להביט היישר ויציב דרך תשוקות או אמוציות מתוך הבנה שכולן רק זמניות בחיינו הקצרים. מבט זה ממקד אותנו בהווה ובמה שכאן ועכשיו כשאנו ממוקדים בזמניות הארוע המתרחש. אין אנו נותנים לו להפריע מעבר למה שנדרש לפותרו. זהו הצעד הסופי בכדי להבין ולתפוס את טבעה של המציאות וכך להגיע לשקט הפנימי שבפעולה ולהבנת המשמעות של "החשיבה שללא מחשבה". ובאשר לפעולה, כתוב כי ברגע שהינך בתנועה או בפעולה הייה קליל, רך וגמיש בגופך, מלא רגוע ופתוח בנפשך. CHING LING הן המילים בסינית שמשמעותן קליל וגמיש LIGHT & AGILE ובדרך כלל משמעות לתאר את תנועתו של הקוף: המגיב בעירנות אך בשליטה ומסוגל לנוע במהירות ובזריזות חכמה.
כך גם עלינו לנוע כשכל חלקי גופינו מחוברים ומאוחדים ע"י האנרגיה הנעה בהן, כמו מטבעות סיניים עתיקים המחוברים יחדיו בחוט. עפ"י המאסטר הטאואיסטי צ'אנג סאן-פאנג התנועה האנרגטית מחייבת איזון המתבטא בשיווי משקל גופני משתנה ובשווי משקל נפשי יציב ויעיל המכיר ב"אני הפנימי" והמסוגל להפעילו בשלמות. לפי המסופר, בכדי לכוון אנרגיה באמצעות תנועת הטאי צ'י, עלינו לדאוג כי שום תנועה או תנוחת גוף לא יימתחו מידי או יתכווצו מידי. כל תנועה אמורה להיות חלקה וזורמת ובדיוק בכוח הנדרש לבצעה. לא יותר מכך ולא פחות מכך.
כלומר, הביצוע החיצוני, הפיזי, בהכוונת אנרגיה, קשור במצב הגוף וכמובן גם ההפך! בכדי להשפיע על החומר, על הגוף, ע"י ביו-אנרגיה והכוונתה, עלינו לאזן את הנפש, ה SHEN, באמצעות ה YI וה HSIN כפי שציינו קודם במאמר זה וכפי שנכתב ב TAI CHI CHUAN TREATISE ע"י צ'נג סאן פאנג: "Up and down, forward and backwards, left and right it is all the same. All of this done with the YI (mind) not externally."
אבן הדרך הבאה חייבת להיות ה"נשימה". שכן מדובר למעשה בעולם שלם המאפשר לנו לכוון את הנשמה באמצעות הנשימה וכך גם את אנרגיית הקוסמוס באמצעותנו ודרכנו. האוויר סביבנו הוא המחיה אותנו ולפי האמונה הסינית, ע"י ויסותו באמצעות "נשימה נכונה" או מכוונת, נוכל לחלוק את עוצמת היקום ולכוון אותה ברהיטות. לפיכך, מוטב לנו כי נתייחס לאלמנט הנשימה בידידות וברצינות הראויה ונאמן עצמנו להפעילה באמצעות ה"סרעפת" בכדי לאפשר קשר טוב בין חלקו התחתון של הגו שם מתבצע חילוף החומרים והמרת המזון לאנרגיה, ובין חלקו העליון בו מתרחש התהליך הפלאי של חיבור בין עבודת הלב והריאות ליצירת אנרגיית חיים. יתרה מזו, הנשימה, לדעתי הינה המפתח להבנת הקשר בין חומר לרוח ובין גוף ותנועתו ולהכוונת אנרגיה.
כידוע, רבות מהתנוחות והתנועות בסגנונות הצ'י קונג או הטאי צ'י השונים, הבאים לכוון אנרגיה עוצמתית, מורכבות בבסיסן משני כוחות תנועה - תנועות פתיחה וסגירה. כוחות תנועה אלו מנוגדים, אך גם משלימים וקשורים האחד אל השני במצב של שינוי מתמשך ותמידי (כמו בסמל היין והיאנג). נשימתנו אף היא נמצאת כל הזמן במצב משתנה ומתמשך במעגל שאיפה ונשיפה תמידי. התפיסה המסורתית גורסת אם כך כי עלינו לשאוף בשעה שאנו מבצעים את "תנועות הפתיחה" ולנשוף בשעה שמתבצעות "תנועות הסגירה". התנועות המסווגות כ"תנועות הפתיחה" עפ"י המסורת הינן: נסיגה או משיכה, התקערות של הגוו, אגירת אנרגיה, ניטרול במצב נפשי הגנתי-פסיבי. הצצה והתכווננות כלפי מעלה (facing upwards) וכמובן raising (כיוון העוצמה כלפי מעלה) כמו מעוף אלכסוני לדוגמא. לעומתן התנועות המסווגות כ"תנועות סגירה" הינן: התמתחות כלפי חוץ ולפנים, התקדמות, להביט מטה, להרפות וליפול (dropping). הוצאת והקצאת אנרגיה וכמובן התקפה. בנוסף, חשוב שלא נשכח לתאם את מהירות תנועתנו או הביצוע הפיזי בתוך ההתרחשות בחיינו עם קצב הנשימה ועומק הרגיעה.
לסיכום, בכדי לכוון אנרגיה בצורה מיטבית עלינו להבין ולחוות לדעת ולהרגיש גם יחד את ההקשרים בין ה"אני הפנימי" וה"אני החיצוני" ומה שמחבר ביניהם. כפי שציינתי במאמר זה, חשוב שניקח את זמננו להתמיד ולהתאמן על הכוונת האנרגיה ועל מיקוד הכוונה. כמו שכתב הסופר פאולו קואלו מחבר "המדריך ללוחם האור" "...אבל ללוחם האור נחוצים חיים ארוכים... הוא נותן לכל דבר את הערך הראוי. פעמים רבות, למול עניינים חמורים לוחש השד באוזנו "אל תדאג זה לא רציני". פעמים אחרות, למול דברים סתמיים אומר לו השד "עליך להקדיש את כל האנרגיה שלך כדי לפתור את הבעיה". אך הלוחם אינו מקשיב למה שהשד אמר לו: הוא האדון של חרבו."
אז לא נותר לי אלא לאחל לקוראים שמבקשים לממש את יכלתם לעשות זאת עם הרגישות והתבונה של אדם שביכלתו להקשיב לצליל ליבו, ובנחישות שאינה נרתעת מפני השחיקה להיות האדון של חייהם. כי אבן הדרך האחרונה ואולי הראשונה הינה האמונה.
