אמנויות לחימה
אדם יכול לבלות שנים רבות בלימוד אמנויות הלחימה בכדי להגיע ליכולת הבנה מעמיקה. לעיתים קרובות הוא מגיע לשם רק כדי לגלות שהבנתו חלקית ועוד דרך ארוכה לפניו לפני שיוכל להפנים תובנות עמוקות יותר. בדרכי פגשתי אמני לחימה טובים רבים אשר חלקם התעקשו שסגנון הלחימה בו התמחו הוא הוא הסגנון הטוב והמוצלח מכולם. אחרים טענו דווקא כי לא הסגנון הוא העיקר כי אם האדם מאחוריו ויכולתו להביע עצמו באמצעותו.
אמנויות הלחימה, כדרך, מאפשרת לשלב את ליבנו, מוחנו וגופנו בכדי לחוות את החיים ולקלוט את המתרחש בעושר של צבעים עם הרבה רגש מאוזן, בחשיבה ממוקדת וגוף חזק ובריא. ריבוי הסגנונות והשיטות אינו חסרון, אלא דווקא יתרון בולט, המאפשר לנו לטעום ממגוון המטעמים שאנו מתחברים אליהם. האחד אוהב באמנויות הלחימה סגנון המדגיש עבודה פיזית בעוד האחר מבקש לפתח את רגישותו ויכולתו להתאים את פעולותיו לסביבה. כך, כל אחד ייבחר בסגנון אחר "במשפחה" הכל כך רחבה של אמנויות הלחימה, לפי נטייתו, צרכיו ורצונותיו.
אף אצל הסינים ניתן לראות (למשל אצל נזירי השאולין המדגימים את אומנותם ברחבי העולם) שזה מקובל להתנסות וללמוד מספר סגנונות של אמנויות לחימה ואף נהוג ללמוד שליטה על הנשק המסורתי, המאפשרת לנו להרחיב את תודעתנו מעבר לגוף, אל קצה הנשק ובכך להגדיל שליטתנו על המרחב סביבנו וללמוד להרחיב את חלוקת הקשב ללא אובדן מיקוד ועוצמה
אמנות לחימה בשירות הנפש והגוף
למרות שעוצמתו הגופנית של המתאמן גדלה ואנו אכן משפרים לאין ערוך את יכולת ההגנה העצמית שלנו, לטעמי, אין זו אלא תועלת ש"באה על הדרך". מעבר לכך אנו מפתחים אסתטיקה ויופי עם ניצוצות של השראה. התהליכים הנפשיים דווקא, שכולנו חווים באמצעות אימונים ממושכים (כמו אכזבות מכשלונות מקומיים, רצון שלא מתממש להצליח בתרגיל, והסבלנות שעלינו להשקיע בתרגיל למרות עייפות, כאבים גופניים ושחיקה) הם אבני היסוד היוצרים את התפתחותנו כאנשים רגישים יותר המסוגלים לקלוט את מלוא הספקטרום של הרגשות האנושיים.
אמנות לחימה בתפיסתי, במהותה, אינה חיפוש אחר הניצחון האולטימטיבי אלא חתירה אל שלמות האופי האפשרית באמצעות נסיון האימונים המצטבר. הנסיון מאפשר לנו להתמודד מול דחיית סיפוקים, שיעמום שבשגרת האימון או ההצלחה הפתאומית שלאחריה, וכן למצוא את הסבלנות הנדרשת על מנת להמשיך לרמה הבאה, רק בכדי להיווכח כי אנו שוב בתחילתה של דרך נוספת אל עבר פסגה גבוהה יותר.
לא חייבים להיות חזקים פיזית ואף לא להתחיל בגיל צעיר. כל אחד בגיל הבוגר ואף המבוגר יכול להתחיל בלימודי אמנויות הלחימה ובעיקר "הרכות" כפי שהזכרתי קודם לכן, ולזכות ב"מבט אחר" על חייו. יכולתנו לשמר את החיוניות, לשפר את בריאותנו ובו בזמן להפוך יעיל יותר בלחימה ובהגנה עצמית, הינו חלום שרבים מאיתנו רוצים להגשים, ואכן יכולים, אם רק ננסה.
יתרונות ועקרונות באמנויות הפנימיות
ברבים מסגנונות אמנויות הלחימה נוהגים לבעוט או להכות עם מהירות וכוח נראה לעין המכוון מפעולתו של השריר המופעל. הדבר מתבצע בפשטות באמצעות הפעלת משקל הגוף לכיוון ההתקפה הנשלחת. אך הפעלה זו שונה במהותה מההפעלה הנהוגה באמנויות הלחימה הפנימיות כדוגמת הטאי צ'י או הבגווה. שם נלקחת העוצמה של המכה או הבעיטה הניחתת על היריב מתוך השינוי שבין המתח וההרפייה שמאפשרים מיחזור של מומנט, ואנרגיית תנועה המשולבת עם צ'י.
הכח והמהירות המדהימים שאנו מפתחים באימונים של "המיומניות הפנימיות" (nei-gong), באמנויות הלחימה ה"רכות"/פנימיות היה תמיד לוטה בערפל של מיסטיקה ומיסתוריות. עם זאת, בפועל, ניתן להיווכח כי רבים מעקרונות הפעולה של מיומנויות אלו כלל מבוססים על עקרונות מדעיים פיסיקליים. בשיעורים בהם אני מלמד אמנויות אלו אני מלמד את המתאמן להבחין בוקטור של ההתקפה (כיוון וכוח) ולתאם את גופו להגנה המשתלבת בהתקפת היריב ויוצרת שקול כוחות תוך פיזור האנרגיה הקינטית/תנועתית המופנית כלפיו.
בנוסף, קיימים גם עקרונות של דרך חשיבה וכן עקרונות הכוונת אנרגיה פנימית המבוצעים על ידי דימיון מודרך, ויסות נשימה, ותיאומם לשינוי תנוחת הגוף. שינוי בתנועת הגוף, יוצר שינוי באופי זרימת הצ'י בנו ומכאן שניתן לפתח בריאות טובה יותר ולשדרג את איכות חיינו באמצעות אמנויות הלחימה, בו בזמן, שאנו לומדים גם להגן על עצמנו.
על מנת לרכוש מיומנות זו יש צורך להבין את עקרון "חמשת הקשתות" הגורס כי עלינו להשאר עגולים כקשת בשתי הרגליים, שתי הידיים והגוף. נסו ליצור עם הגוו שלוש תנוחות שמשתנות בעת הפעילות (עפ"י עקרון "הסגנון האסור") תנוחה עליונה (גוו קעור), תנוחה אמצעית (חזה שקוע), תנוחה תחתונה (גוו קמור) וליצור תנועה ביניהם כשהמפרקים כפופים ולא נעולים. נשתמש בנשימה עם הרפייה משתנה (מתח קל והרפייה מווסתת) בכדי להעביר כוח בגוף מהאדמה אל גופנו ומשם החוצה למטרה.
בשלב זה עלינו גם לפעול על פי תאורית "להבין את שלושת החלקים" הגורסת כי החלק התחתון - הרגליים, אמורות להתבסס בקרקע ביציבות בכדי להעביר כוח לאגן ולחלק האמצעי כולל הידיים (ועמוד השדרה) אשר אחראיים על הכוונה מדויקת של העוצמה שהגיעה מלמטה. החלק השלישי - העליון (הראש) בו נמצאים החושים שלנו מכוון את הכוונה והקשר הפנימי הממוקד - YI - ומשמש למעשה ככוונת רובה או מנחה טיל.
עם כל זאת, העצה הטובה ביותר שאוכל לתת לכם היא לאפשר לעצמכם להתנסות בתוך לימודיכם! אם יש באפשרותכם, נסו נושא נוסף שיתרום לכם מידע מעוד זוית. אל תחששו לנסות דברים נוספים, וגם אם לא הצלחתם, נסו שוב בעזרת המורה מזוית אחרת. הניסיון הוא הכרחי אך נדרשים לתהליך גם זמן וסבלנות.
זכרו שאומנויות הלחימה בונות אופי ומפתחות לא רק את הגוף הפיזי אלא גם את הנפש, התודעה, האינטליגנציה הרגשית והשכלית. היא מציעה מחד התמדה עקשנית של תרגול ומאידך פתיחות לשינוי ולהתנסויות חדשות. וכך, גם אם לא נדע שאנו מתייעלים, מתחזקים והופכים בריאים וחדים יותר במחשבתנו, זה לא חשוב - כי זה פשוט קורה. אז, אימונים מהנים ומגוונים.
ירון בנימיני