במעגל החיים קיים אספקט רוחני, מנטאלי, המתממש ברמה הפיזית במציאות, בעולם החומר. עצם מימוש רעיון לכדי מעשה כבר יוצר משוב המשפיע בחזרה על הנפש והתחושה. המשוב הזה יוצר חוויה חושית המוטבעת בנפש ומשפיעה על היווצרותם של רעיונות חדשים, מתוך תודעה אחרת הנוצרת שם. זהו אחד הערוצים בו מתקיים מעגל החיים ברמת המימוש של ההוויה, התשוקות והרצונות שלנו לשפע (בין אם שפע רוחני, אהבה, שמחה ואושר או שפע חומרי, כספי וכו'...). אם לנסח זאת בקצרה ובפשטות: יש לנו רעיון, אנו מממשים אותו. המימוש יוצר פידבק מהמציאות סביבנו אשר משפיע על הנפש והרעיונות החדשים שנוצרים בה. רעיונות אלו ממומשים וחוזר חלילה.
על פי ראייה זו עלינו להיות ערים לפידבק, או יותר נכון לתפוס זאת כביו-פידבק, מהשטח ומהמציאות סביבנו. רצוי שנגיב בחיים לא רק לפי עולמנו הפנימי (מחשבותינו ורצונותינו) כי אם גם בהתייחסות ואינטראקציה קשובה לתגובה הסביבתית, האנושית והקוסמית. כך נוכל להגיב בצורה הולמת, המשתלבת במתרחש ומסוגלת לרתום את התשובות וההתרחשויות מהמציאות, אל השאיפה והרעיון המצוי בנו לצמיחה נוספת.
בכדי להכשיר עצמנו להקשיב בצורה ממוקדת; בכדי להכין עצמנו להגיב מתוך הענות למתרחש, מתוך הסתגלות שאיננה מאבדת את העצמי הפנימי שבי - נוצרו טכניקות רבות בעולם העשיר של אמנויות הלחימה. טכניקות אלו "שברו" את המיתוס כי לחימה היא הישרדות בלבד והטעינו את הנפש האנושית ברצון להשתלב, תוך יצירת יתרון שאינו פוגע בשני בהכרח, אלא דווקא רותם את האנרגיה האחרת לרצונך שלך בצורה קשובה, עדינה אך עצמתית. טכניקה אחת היא טכניקת "הידיים השלובות" שיתכן ומכירים אותה בשם "ידיים דוחפות". טכניקה זו מלמדת את הנפש, באמצעות הגוף, איך "להקשיב דרך העור" והתחושה הפנימית ליריב, כדי להשתלב עם כיוון עוצמתו ולרתום אותה אל רצוננו. דרך אחרת היא פעילות שבה מכסים את העיניים בכדי להקשיב בכל החושים והתחושות האחרות, כפי שהדגמתי בסרטון Over The Senses לאחרונה, ולהגיב בהתאמה אל תנועות בן הזוג בצורה חופשית יותר.
לתנועות הגוף ולשינויים המתרחשים באמצעות התפניות השונות יש השפעה ניכרת על החוויה והחושים שלנו. זוהי הרגשה טובה הממלאת בנו "הבנה" שלא מגיעה דווקא מנקודת מבט שכלתנית של הגיון. למרות שאין לנו שליטה על עיתוי בואן של תחושות אלו, אל לנו לבקשן בכוח. גם אם החוויה החושית מתמהמהת ואינה מגיעה לתחושה המודעת במקום, הרי זה בסדר גמור. עליך לשהות במצב זה ללא ההתערבות השכלתנית המנותקת. להמשיך ולנוע ולאפשר מרחב של זמן. מה שמכריע הוא הזמן שאנו מקדישים לחוש אותה ולחזור אליה שוב ושוב בכדי לקלוט תחושה/חוויה/תודעה נפשית-אנרגטית זו, במלואה.
הדבר דומה מאד למקום ממשי - נקודה בגופך הפיזי הקשורה ומובילה לנקודה מקבילה בגוף הפנימי שלך. ה"רכות" בגופך המתנועע בחופשיות תואמת לזו של בן זוגך, המסמל את הסביבה, ומאפשר לך ליצור מרווח. מרווח זה מתהווה בתוך שניות עד מספר רגעים, ומאפשר לקבל בברכה ובשלווה נעימה כל שינוי או לחץ קיים (לכאורה) המופנה כלפיך. כך אנו נמצאים במקום הבטוח. אנו פה וה"איום" שם – בינינו קיים רווח. אנו לא בורחים ממנו אך גם איננו נפגעים או נפגשים עימו. בתנועה ופעולה נכונה מצידנו אנו מסוגלים ליצור את האפשרויות שבחרנו בהן ולממש את חלומנו.
אושר הוא העדר כאבים, אומר הפתגם הסיני, אלם בכדי שנכאב פחות או כלל לא עלינו להפוך רכים וזורמים, קשובים ולפעול מתוך עדינות. אמר לאו דזה, החכם הסיני: "אין בעולמנו משהו רך או דק יותר ממים. אבל אין מה שישווה להם באילוץ הקשה והבלתי נכנע". אז אם נרצה לממש את מאווינו בקלות ובהנאה עלינו להיות רכים וזורמים, אך מבלי לאבד את האמת שלנו. לדעת להקשיב כמו גם להגיב. לדעת להענות בשמחה מתוך הכרת ערך האני והייחוד שלי.
זכרו כי המילה ייחודי בא דווקא מהשורש יחד, לעומת בידול אשר בא המילה "דל" כפי שקורה כאשר שמישהו מוציא עצמו מהכלל. לפיכך פעולה קשובה במסגרת החברה, מתוך ה"יחד", בדרכנו הייחודית, תביא עימה מימוש ועצמה המאירה גם על אלה שעזרו ונרתמו. היא גם משפיעה, כמובן, על המעגל הרחוק יותר בצורה חיובית ואולי מעודדת אותם להתממש ולתרום גם הם.
לסיום, אאחל לכם חג פורים שמח ושעם כניסתו של אדר אכן נרבה בשמחה!